האקיטה היפני, אחד מששת גזעי הכלבים היפניים העתיקים, מייצג דוגמה מושלמת לאבולוציה של כלב עבודה שהותאם לתנאי השטח ההררי של יפן. תנועתו הייחודית, המשלבת כוח עם אלגנטיות, היא תוצאה ישירה של מאות שנות טיפוח מכוון.
מבנה אנטומי מפורט
השלד של האקיטה בנוי בצורה ריבועית מובהקת, בשונה מהשיבה אינו שבעל מבנה קומפקטי יותר. גובה השכמות שווה בקירוב לאורך הגוף מקצה החזה ועד לקצה האגן. מבנה זה שונה משמעותית מהטוסה יפני, למשל, שהוא ארוך יותר ביחס לגובהו.
החזה: עמוק ומפותח, מגיע עד לגובה המרפקים, מה שמספק בסיס יציב לתנועה. בהשוואה לקאי קן, שחזהו פחות עמוק, האקיטה מסוגל לשמור על יציבות טובה יותר במהירויות גבוהות.
כתפיים וזרועות: הכתפיים משופעות בזווית של כ-45 מעלות, והזרוע יוצרת זווית דומה, מה שמאפשר צעד ארוך וחופשי. זאת בשונה מהקיסו אינו, שזוויות הכתף שלו תלולות יותר, מה שמוביל לצעד קצר יותר.
אגן וירכיים: האגן בנוי בזווית של כ-30 מעלות ביחס לקרקע, עם שרירי ירך מפותחים היטב. מבנה זה דומה לזה של השיקוקו, גזע יפני אחר המותאם לציד בהרים.