במאה ה-19 החל העידן התעשייתי. נוצרה דרישה רבה לכסף ולזהב ועקב כך החלו לצוץ ברחבי המדינה מכרות רבים. אלפי בני אדם שהיו גרים בעיר עברו לאזורים כפריים. הדבר גרר עמו עלייה בפשיעה באזורים שהיו שקטים ושלווים. הקיסר באותה העת טאישו, פסק שכל היפנים רשאים לגדל את הכלבים הללו, לא רק בני האצולה.
הכלבים היו מצויינים עם ילדים ובכפרי הדייגים היו ההורים יוצאים לים ומשאירים את הילדים בהשגחה של כלבי אקיטה, ששמרו עליהם ומנעו מהם לעזוב את הבית.
התושבים שחיפשו הגנה מהפושעים, לקחו את המטאגי אינו, שהיה במקור כלב צייד, והחלו לאמן אותו לצורך שמירה. עניים רבים לא יכלו להרשות לעצמם להיות מעורבים בתהליך, אבל בעלי הממון שלטו בנושא. מטרתם הייתה לפתח כלב גדול בעל אופי תוקפני.
באותה העת התרחשו שינויים נוספים. סוחרים מרחבי אירופה החלו לבקר ביפן ורבים מהם הביאו איתם חזרה כלבים. הקבוצות שניסו לפתח את כלבי השמירה הגדולים והתוקפניים החליטו להרביע את המטאגי אינו עם כמה מהגזעים הגדולים שהובאו. לפיכך, הם ביצעו הכלאות עם מסטיף, דני ענק, סן ברנרד ובולדוג. כלב אחר, שנקרא "שין אקיטה" (Shin Akita) שולב אף הוא בהכלאות כיוון שהיה ידוע כלוחם תוקפני ביותר. כפי שניתן לשער, נוצר מספר רב של כלבים מעורבים במשך זמן מה בשעה שהמגדלים ניסו הכלאות שונות.
בסוף המאה ה-19 ההכלאות השונות הניבו כלב גדול, אתלטי, אמיץ ותוקפני. ואולם יחפנים רבים לא היו מרוצים מהעובדה שכלבים מקווי דם טהורים הולכים ונעלמים מהעולם והם לא אהבו את ההכלאה עם כלבים ממדינות אחרות.
ב-1914, ערך הקיסר תערוכת כלבי אודאטה אינו בטוקיו. בעקבות התערוכה, החלו מגדלים להבין את הנזק שכלבי הייבוא גורמים לגזעים היפניים המסורתיים. למעשה, קווי הדם המקוריים של אודאטה אינו (הכלבים שלאחר מכן נקראו אקיטה) כמעט נכחדו.
בשנת 1915 ייסד ראש עיריית אודאטה תנועה שתמכה בהפסקת ההכלאות ושמירה על קווי הדם המקוריים של הכלבים היפניים. הדבר הוביל לחקיקה לשימור הגזעים היפניים במחוז אקיטה ב-1919. האנשים שבשלטון החליטו לחוקק חוק, שקבע שכלבים מקווי דם טהורים ייחשבו לאוצר לאומי. לדעתם, הדבר אמור היה להבטיח שהכלבים הללו לא ייכחדו, והם בהחלט צדקו.
בשנת 1929 נפתח ספר הגידול הראשון לכלבי אקיטה ובו 30 כלבים בלבד. נקבעו כללים ולפיהם אסור לבצע הכלאות עם גזעים אחרים. כמה מגדלים השיגו את הכלבים טהורי הגזע הללו והרביעו אותם בתוך קווי הדם שלהם. השגרים שנוצרו נקראו כלבי אודאטה (Odate Dog) ושמם שונה לאחר מכן לאקטיה אינו.